טיפול נפשי או טיפול פסיכולוגי עולה בדרך כלל בין 300-600 ש״ח לפגישה של 45-60 דקות, על פי גישת המטפל, והטיפול בדרך כלל מתקיים אחת לשבוע. העלויות משתנות לפי גורמים שונים, ביניהם רמת ההשכלה והניסיון של המטפל והמיקום הגיאוגרפי בו הוא עובד.

ישנם גופים וארגונים המציעים טיפולים מוזלים לקבוצות אוכלוסייה מסוימות או לטיפול בסוגיות מסוימות כמו אוניברסיטאות או עמותות. טיפולים אלה ניתנים בדרך כלל על ידי אנשי מקצוע מנוסים, אך הם מוצעים למספר פגישות מוגבל מראש וישנן רשימות המתנה עקב הביקוש. כמו כן, לא ניתן לבחור את המטפל במסגרת שירותים אלה, אלא לעבוד עם המטפל ששובץ על ידי אותו המוסד. 

ביטוחי הבריאות הפרטיים והקבוצתיים הציעו בעבר כיסוי לטיפול נפשי, אך כיום ביטוחים חדשים כבר לא מכסים זאת. למי שיש ביטוח בריאות ״וותיק״, כדאי לבדוק אפשרות לסבסוד והחזר מסוים של עלות הטיפול מחברת הביטוח. על מנת להפעיל ביטוחים אלה חברות הביטוח דורשות בדרך כלל רישיון של המטפל (פסיכולוג או עובד סוציאלי), והן משלמות את ההחזרים כנגד חשבוניות התשלום.  

מאז חרבות ברזל הצבא מכיר בצורך לסייע בטיפול נפשי לחיילי מילואים ובני משפחותיהם ונותן סבסוד למספר פגישות בשנה. מרכזי חוסן ברשויות המקומיות מספקים גם מספר מפגשי טיפול חינם לנפגעי חרדה על רקע ביטחוני. במידה והשירות והקריטריונים רלוונטיים כדאי לבדוק את האפשרויות הללו.

בקצרה, זו שאלה של כימיה והתרשמות אישית, סובייקטיבית. אבל באופן מפורט יותר, לצערנו אין תשובה אחידה וחד משמעית. הבחירה תהיה שילוב של מגוון העדפות אישיות כמו מיקום, גישת טיפול, עלויות, מגדר או מאפיינים אישיים נוספים, וכמובן הכימיה והתחושה. מחקרים מראים כי המרכיב החשוב ביותר להצלחת טיפול הוא לא התיאוריה הטיפולית, ההתמחות הספציפית או כל מאפיין אחר, אלא הכימיה והקשר בין המטופל והמטפל. לכן אחרי כל הסינונים והבדיקות, אין ברירה אלא לקפוץ למים, לדבר עם כמה מטפלים ואז לנסות 2-3 פגישות עם אחד או אחת מהם ולראות אם נוצר החיבור. אם זה לא מרגיש מתאים, אין צורך להיבהל. זה לא מעיד בהכרח שום דבר מלבד שאין חיבור או כימיה וזה בסדר. במצב כזה כדאי להמשיך ולחפש עד להתאמה ולתחושה שמי שיושב מולכם באמת מבין אתכם. 

יחד עם זאת, נציע בכל זאת כללי אצבע ראשוניים ששווה לבדוק לפני שבוחרים: 

• זמינות ומיקום- חשוב שהפגישות יהיו נוחות מבחינת זמן ומקום, כדי שתוכלו להגיע בעקביות.
• מחיר- חשוב שהעלויות יהיו כאלה שתוכלו לעמוד בהן לאורך זמן, על מנת שאפשר יהיה לקיים תהליך משמעותי.
• העדפות אישיות- מגדר, גיל, רקע תרבותי או כל דבר אחר שיאפשר להרגיש יחסית בנוח בחדר. גם ככה לא פשוט ונוח להיחשף רגשית ולגעת בדברים הכואבים, אז אם משהו יכול לעזור עם זה שווה לדאוג לכך. 
• הכשרה וניסיון- מה המקצוע של המטפל, ההכשרה שלו, האם מתמחה בתחום מסוים שמרגיש רלוונטי? לא כל סוגיה דורשת מומחיות ובדרך כלל מטפל טוב ידע לעבוד ולעזור עם מרבית הקשיים האנושיים שאנשים חווים ומביאים לטיפול. אבל שווה לבדוק עם המטפל אם הוא מנוסה עם הסוגיה שמביאה אתכם לטיפול, האם הוא מרגיש איתה בנוח וחושב שיוכל לעזור.

לפירוט רחב יותר על איך בוחרים מטפל ומה חשיבות ההכשרה הטיפולית מוזמנים להמשיך לקרוא כאן. 

טיפול פסיכולוגי או טיפול נפשי או רגשי הוא קודם כל קשר בין שני אנשים- מטפל ומטופל- אשר נועד להיטיב עם המטופל ולסייע לו. מדובר בדרך כלל בתהליך של שיחות המתקיימות בתוך סטינג- מאפיינים מסוימים וחשובים, שמבדילים אותן מקשרים אחרים שאינם טיפול. אותם מאפיינים כוללים את התדירות וההתמשכות (נניח פעם בשבוע, כל שבוע), את משך השיחות (בדרך כלל כ-50 דקות), המיקום (קליניקה קבועה או שיחת וידאו), התשלום וכו׳. כמו כן, מבחינה מהותית יותר, מוקד השיחות יהיה המטופל והוא זה שבוחר את התוכן. לא מדובר בקשר סימטרי בו כל אחד מהצדדים משתף ותומך בשני, אלא בקשר שמטרתו להיטיב עם המטופל. הקשר כן יכול להיות הדדי ולהכיל רגשות משני הצדדים, ולעיתים אפילו לכלול שיח על הקשר בין המטפל והמטופל. אבל הקשר לעולם לא סימטרי ולא אמור להיות. כלומר המטפל כאן בשביל המטופל ולא ההפך. 

הטיפול מתבסס על יצירת קשר של אמון, על מנת לאפשר למטופל לחלוק מחשבות ורגשות בצורה בטוחה ולחקור ביחד עם המטפל את התהליכים הנפשיים הפנימיים שמניעים אותו בעולם. אופי הפגישות משתנה על פי גישות הטיפול השונות, אבל המכנה המשותף של כולן הוא שיש להתאים את הטיפול לכל אדם ולצרכים שלו. המטרה היא לרכוש כלים ויכולת להתמודד עם מה שמעסיק או מטריד את המטופל באופן אישי.

התשובה הקצרה היא כשמרגישים צורך. כשקשה או כואב, כשלא נוח או לא מספיק טוב בחיים ורוצים או צריכים עזרה, גם אם לא יודעים בדיוק איך ואיזה. בעבר התלוותה לטיפול סטיגמה ואנשים התביישו שהם מקבלים עזרה. למרבה המזל כיום המצב הוא אחר וכבר יותר ברור שבקשת וקבלת עזרה לא מעידות על חולשה. ניתן לומר אפילו שהן מעידות על הרבה כוחות ויכולת להתמודד. במידה מסוימת ניתן לומר כי  התפיסה של טיפול כיום יותר דומה לחדר כושר לנפש.

מה זה אומר בפועל? החיים של כולם לא פשוטים, אפילו ממש קשים. לא כי לכם באופן אישי קשה או כי משהו לא בסדר, אלא כי החיים בעולם נורא מורכבים ועמוסים, ולפעמים אפילו עצובים ומפחידים. אף אחד לא נולד עם נוסחת קסם או חוברת הפעלה להתמודדות עם המציאות הזאת וכולם רק עושים את המיטב שאפשר. טיפול מציע את ההזדמנות לא לעשות את זה לבד- לא לפענח ולהבין ולהתפתח בחיים רק בכוחות עצמנו. זו מסגרת שמאפשרת לנו להיעזר בעוד מישהו, שיחזיק איתו את הקושי והעומס, יעזור לנו לשאת את זה. בנוסף, מטפל טוב גם יכול לעזור להגיע לתובנות או לרכוש כלים כדי להמשיך ולשפר, להקל ולדייק את החיים גם בהמשך, באופן עצמאי.  

טיפול תמיד יכול להועיל ולעזור, בין אם להתמודד עם קשיים ובין עם להתפתח ולשפר את מה שכבר בסדר. אבל ישנם נקודות ספציפיות המעידות על הצורך בטיפול: כשמרגישים תקועים באותם הדפוסים שוב ושוב ושהדברים הלא נעימים חוזרים על עצמם; כשעוברים תקופת שינוי גדולה שמשפיעה ואולי מטלטלת; כשרוצים לשפר את התקשורת והקשרים עם הסביבה (גם הקרובה אבל גם הרחוקה); כשחווים תחושות ורגשות קשים שנמשכים זמן רב; כשאנחנו לא מבינים למה אנחנו פועלים כמו שאנחנו פועלים, או מתחרטים על כך בדיעבד; או אם פשוט רוצים להכיר את עצמנו טוב יותר ולצמוח רגשית. כל אחת מאלה היא סיבה טובה לטיפול. ובנוסף אליהן, כאמור- אם מרגישים שצריך.

כן. מחקרים רבים מהשנים האחרונות מראים שטיפול אונליין יעיל כמו טיפול פנים אל פנים להתמודדות עם רוב הסיבות בעקבותיהם אנשים פונים לטיפול.

טיפול אונליין, או טיפול מרחוק הפך נפוץ במיוחד מאז הקורונה אך למעשה נהוג כבר די הרבה שנים עוד לפני כן, מאז שהטכנולוגיה מאפשרת זאת. בשנים האחרונות התחום נחקר יותר מבעבר ועולים ממצאים המעידים כי טיפול אונליין יעיל כמו טיפול מסורתי פנים מול פנים. כך למשל, מחקר שפורסם לאחרונה ונערך בשבדיה בקרב 2290 אנשים אשר היו בטיפול עקב דיכאון, חרדה או הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), מצא כי לא היו הבדלים בתוצאות, שביעות הרצון ובאיכות הטיפול. בנוסף, נמצא באותו המחקר כי כשהטיפול התקיים מרחוק, יותר מטופלים הגיעו לקבל טיפול מאשר כשהוא נערך פנים מול פנים. כלומר, ייתכן וטיפול מרחוק אף מאפשר יותר התמדה ונגישות מטעמי נוחות, אנונימיות, מרחק, חיסכון בזמן וכו׳. 

לקריאה מפורטת על טיפול מרחוק (טיפול אונליין) קראו כאן.

מהניסיון שלנו טיפול מרחוק מתאים כדי להתמודד עם מרבים הסוגיות איתן מתמודדם גם בטיפול פרונטלי (פנים מול פנים). בנוסף, מסקירה שפורסמה בכתב העת של איגוד הפסיכולוגים האמריקאי (APA), עולה שטיפול מרחוק נמצא יעיל לטיפול בסוגיות שונות, ביניהן הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), דיכאון, חרדה, קשיי הסתגלות, הפרעות אכילה, התמכרויות ועוד.

יחד עם זאת, טיפול אונליין פחות מתאים למי שאין לו אפשרות למצוא מרחב פרטי ושקט לטיפול, שאי לו גישה לחיבור אינטרנט יציב, או שקשה לו ליצור חיבור דרך מסך. טיפול אונליין גם אינו מתאים לטיפול במשברים פסיכיאטריים אקוטיים וחירומיים, כמו מרבית הטיפולים במגזר הפרטי.

לקריאה מפורטת על טיפול מרחוק (טיפול אונליין) קראו כאן.

טיפול זוגי הוא תהליך שבו שני בני הזוג נפגשים יחד עם מטפל מקצועי כדי לשפר את הקשר ביניהם. בטיפול מתקיימת שיחה משותפת של בני הזוג אחד עם השני ועם המטפל, שמטרתה לסייע להם להתמודד עם מה שקשה להם. טיפול זוגי מיועד לא רק לזוגות במשבר ורבים מגיעים אליו כדי לחזק מה שכבר טוב, ללמוד כלים טובים יותר לתקשורת או להתכונן ביחד לשינויים גדולים או אירועים שצפויים להתרחש ולהשפיע על הזוגיות והקשר.

לקריאה מפורטת על טיפול זוגי ומה קורה בו, איך מכינים את השותף לרעיון, ולמה ניתן לצפות מהתהליך קראו כאן.

בטיפול הזוגי המטרה היא לסייע לשני בני הזוג ולתת להם מקום בשאיפה להתמודד עם מה שמסבך בקשר שלהם. לכן מטפל זוגי טוב מקפיד על כך שכל בן זוג יבטא את עצמו, יבהיר את נקודת המבט שלו בסביבה בטוחה ומאפשרת. המטפל עוזר לזהות דפוסי תקשורת שחוזרים ומקשים להבין האחד את השני ולהתחבר, במטרה לעדכן אותם בדפוסים מועילים יותר. המטפל לא לוקח צד והוא למעשה פועל כמעין "מתרגם" בין שני בני הזוג והשפה או התפיסה הייחודית של כל אחד מהם. המטפל גם לא בוחר על מה מדברים או מה צריך לעשות. תפקידו, כמו כל מטפל טוב, לאפשר סביבה בטוחה ונוחה לחקירה, התמודדות ומציאת פתרונות. הוא יכול להציע, לייעץ לעיתים, אבל בסופו של דבר השליטה והבחירה נשארת של בני הזוג. 

לקריאה מפורטת על טיפול זוגי ומה קורה בו, איך מכינים את השותף לרעיון, ולמה ניתן לצפות מהתהליך קראו כאן.

נושאים רבים עולים בטיפול זוגי ועשויים להיות רלוונטיים. חלק מהנושאים הנפוצים שעולים הרבה כולל קשיי תקשורת, ויכוחים שחוזרים על עצמם, חילוקי דעות על כסף או חינוך ילדים, קשיים באינטימיות ומיניות, ולפעמים גם השאלה הקשה – האם הקשר עדיין משרת את שני הצדדים. אין נושאים נכונים או לא נכונים בטיפול זוגי והעקרון הוא שמה שמעסיק את בני הזוג ועולה בטיפול הזוגי, ככל הנראה יש לו סיבה וקשר וחשוב להתייחס אליו. במידה וסוגיה מסוימת מרגישה מאוד לא קשורה אפשר להתייעץ עם המטפל ולחשוב ביחד אם וכיצד להתייחס אליה. 

לקריאה מפורטת על טיפול זוגי ומה קורה בו, איך מכינים את השותף לרעיון, ולמה ניתן לצפות מהתהליך קראו כאן.

טיפול זוגי יכול להיות תהליך קצר ונקודתי של כמה שבועות או חודשים, אבל גם יכול להמשך כמה שנים. אורך הטיפול משתנה בהתאם לכמות ואופי הסוגיות והקשיים בקשר, בהתאם לבני הזוג, האישיות שלהם, הצרכים שלהם ועוד. לא ניתן לדעת מראש כמה זמן ייקח התהליך וניתן להבין זאת טוב יותר תוך כדי שתנועה. חשוב לדעת כי לפעמים בהתחלה דברים נראים קשים יותר לפני שהם משתפרים. זה לא בהכרח מעיד על טיפול שמזיק, אלא קורה פעמים רבות כי הטיפול מעלה נושאים שהיו קבורים ולא זכו להתייחסות, למרות שהם משמעותיים ומשפיעים על הקשר.

לקריאה מפורטת על טיפול זוגי ומה קורה בו, איך מכינים את השותף לרעיון, ולמה ניתן לצפות מהתהליך קראו כאן.

ההבדל הוא בעיקר טרמינולוגי ומשפטי ואין הבדל מהותי – שני המונחים מתייחסים לאותו סוג של עזרה מקצועית, אבל בשיח הציבורי נטבע המונח ״טיפול פסיכולוגי״ כדי לתאר טיפול שכזה.

פסיכולוג הוא מקצוע המעוגן בחוק הפסיכולוגים שקובע שרק לפסיכולוגים מותר להציג את עצמם כפסיכולוגים. לכן רק הם רשאים לקרוא לשירות שהם מציעים ״טיפול פסיכולוגי״. הטיפול עצמו ניתן גם על ידי אנשי מקצוע רבים אחרים פשוט ללא המונח ״פסיכולוגי״ בשם שלו והחוק לא מונע או אוסר זאת. 

למעשה חוק העובדים הסוציאליים למשל (שקובע באופן דומה שרק לעובדים סוציאליים מותר להציג את עצמם כעובדים סוציאליים) מפרט פעולות דומות לאלה המפורטות בחוק הפסיכולוגים ומסמיך עובדים סוציאליים לטפל באותם הכלים (למעט עריכת אבחונים). 

כיום מטפלים רגשיים יכולים ללמוד ולקבל הכשרה במגוון מסלולים מקצועיים- פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מטפלים באומנות ועוד. כל אחד מהמקצועות הללו מביא גישה מעט שונה לטיפול, אבל כולם יכולים לעזור באותן הבעיות הבסיסיות ולהשתמש בכלים דומים. פסיכולוגים ועובדים סוציאליים רשומים במאגרים ממשלתיים וניתן לבדוק כאן מי פסיכולוג רשום וכאן מי עובד סוציאלי רשום.

חשוב לדעת כי טיפול רגשי או פסיכותרפיה יכולים להינתן באופן חוקי גם על ידי אנשים ללא כל הכשרה פורמלית בטיפול. האיסור הקיים בחוק מתייחס כאמור לשם או התואר שאדם משתמש בו כמו פסיכולוג או עובד סוציאלי השמורים רק למי שעומדים בדרישות החוק. לכן על כל אחד מוטלת האחריות האישית לבחור את המטפל המתאים על פי הקריטריונים החשובים לו באופן אישי.

לקריאה מפורטת על ההבדלים בין סוגי המטפלים, ההכשרות השונות וכיצד לבחור את המתאים לכם קראו כאן.

לא צריך לחכות עד למשבר. אם חושבים על טיפול זוגי, שוקלים אותו או מחפשים עליו באינטרנט, יכול להיות שזה זמן טוב להתחיל טיפול זוגי. טיפול זוגי יכול להיות השקעה חכמה בכל שלב של הקשר – בין אם רוצים לחזק את מה שטוב, מרגישים שיש מקום לשיפור, או אפילו כשדברים ממש מסתבכים, או על רקע משברים גדולים.

ישנם סימנים שמעידים על הצורך בטיפול זוגי וכדאי לשים לב אליהם: השיחות ביניכם הפכו שטחיות יותר; יש פחות צחוק ושמחה בקשר; כל אחד נמצא בעולם שלו, מרגישים ריחוק או אפילו ניכור; האינטימיות (הפיזית ו/או הרגשית) היא לא מה שהייתה, לא מה שהיינו רוצים שתהיה או שאולי אפילו מעולם לא הרגישה מספיק טובה; אם מתווכחים ורבים כל הזמן על אותם הדברים, או על דברים שונים אבל באותו האופן; כשמתקשים להגיע להסכמה על נושאים קונקרטיים כמו כסף, מקום מגורים, עבודה, גידול ילדים וכו׳; אם תדירות ו/או עוצמת הקונפליקטים מרגישה גבוהה משהיית רוצה; כשיש משברים גדולים כמו בגידה, פגיעה באמון, או כל גורם אחר המשבש את הקשר.

העיקרון הפשוט הוא שאם אתם חושבים על טיפול זוגי, כנראה שזה הזמן הנכון. ההשקעה במערכת היחסים שלכם היא אחת ההשקעות החשובות ביותר שתעשו והיא משפיעה גם על כל שאר החיים.
חשוב לדעת כי זוגות שמגיעים לטיפול מוקדם, כשעוד יש יסוד טוב לעבוד עליו ולפני שהצטברו הרבה טינה ותסכול, רואים תוצאות טובות יותר ומהירות יותר. אבל גם אם המצב כבר קשה, עדיין יש תקווה וניתן לשקם את הקשר ולהתקרב, כל עוד בני הזוג מעוניינים בכך.

לקריאה נוספת על טיפול זוגי ואיך יודעים שצריך אותו קראו כאן. 

השינויים בטיפול לרוב הדרגתיים ועדינים, אז לפעמים קשה להבחין בהם מיום ליום. אבל זו שאלה של תחושה ושל תשומת לב.

אם הטיפול טוב ומועיל תוכלו להבחין שאתם מתמודדים טוב יותר עם מצבים שבעבר היו קשים לכם, או שאתם מבינים יותר למה אתם מגיבים כמו שאתם מגיבים. אולי תגלו שאתם פחות "תקועים" באותם המקומות, או שיש לכם יותר כלים להתמודדות או שליטה על עצמכם, על הבחירות שלכם ויכולת לנהל את החיים שלכם כפי שאתם רוצים.

על פי סיבת הפניה שלכם לטיפול אפשר יהיה לבחון האם הוא מועיל. האם מורגש שיפור בסוגיה שלשמה פניתם? אולי ניתן להבחין בשיפור בתחומים אחרים? כאמור, מדובר בתהליך שלוקח זמן, ולכן גם אם לא נפתרה הבעיה, אם מצליחים להבין אותה טוב יותר וכיצד להתמודד איתה, גם אם זה עדיין לא לגמרי מתממש בפועל, זה כבר סימן טוב. למשל ייתכן ופניתם לטיפול בגלל התקפי זעם. אז שיפור יתבטא בזה שאתם פחות זועמים, או שאולי בתור התחלה, לפות בזה שאתם מבינים למה זה קורה. זה לא אומר שלא ניתן יהיה להתמודד עם זה טוב יותר, אבל זה כן מעיד שאתם ממש בדרך הנכונה לשם.

בנוסף, חשוב לחפש ולשים לב באופן מודע ואקטיבי לשינויים. כשמשהו כואב או מפריע אנחנו שמים לב אליו יותר בקלות, אבל קל לפעמים לקחת דברים טובים כמובנים מאליהם. לכן, בניגוד לבעיות או קשיים- את הדברים הטובים, את השיפור וההתקדמות כדאי ממש לחפש ולא לחכות שנשים לב אליהם פתאום.